היי! אני פרומי בת 27, מאמנת כושר לנשים, נשואה ואמא לשני ילדים מתוקים – ובדיוק כמוך, חיה את השגרה העמוסה, בין בית, עבודה, מטלות ולפעמים גם עייפות שאין לה סוף. את המסע שלי עם אימוני כוח התחלתי בגיל 20, בתקופה שבה חיפשתי חיזוק – לא רק לגוף אלא גם לנפש. לא האמנתי כמה שינוי יכול לקרות – לא רק במראה אלא בביטחון העצמי, באנרגיה, בנוכחות שלי מול העולם. והבנתי – זה לא רק כושר. זו דרך חיים. זו מתנה שכל אישה ראויה לתת לעצמה. עם השנים, כשהמשפחה גדלה והלו”ז נהיה צפוף יותר – הבנתי שיציאה לחדר כושר כבר פחות מתאימה לי. אבל לוותר על עצמי? על ההרגשה הזו של אחרי אימון? על החוזק הפיזי והנפשי? ממש לא.